הסתיו כבר הגיח, אך ממאן להיפרד לטובת החורף שטוף הגשם… מה יהיה???
בינתיים רוחותיו של הסתיו משילות מעצי הפקאן את פרותיו הנפלאים ואנחנו מתחילים במלאכת הליקוט.
אין ספק שנשמח לשמוע את פיצוח האגוזים השונים מעל האח הלוחשת ולזלול –
עם מלח, בלי מלח, כמות רבה מהם.
אך עצרו לרגע וחישבו: למה זה טוב? כמה כדאי לאכול, אם בכלל.
אני מודה כי כאשר אני משוטטת בחווה בעונת הפקאן אני מעדיפה ללקט לטובת הדלי ולא לטובת קיבתי… כי כבד לי עם הפרי הזה!
כל מי שמכיר אותי יודע שעיביתי את גופי לכל עונות השנה, על אף שאיני נחשבת שמנמנה…
הסיבה העיקרית לעובדה שאני ממעיטה לנשנש בחווה, היא כי האגוז נפלא בתפריט ארוחות הביניים משום עושרו הבריאותי והשומני.
אגוז הפקאן אכן מכיל ויטמינים ומינרלים: זרחן, אשלגן, מגנזיום, סלניום, מקור לאבץ, בורון, ויטמין A ,C וחלק מויטמיני B.
הוא מכיל סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון וחומרים נוגדי דלקת.
בנוסף הוא מכיל חומצת שומן טובה לגופנו מסוג אומגה 9 (אולאית).
רכיבים אלו מסייעים במחלות כלי דם ולב, דלקת מפרקים, מערכת העיכול וחיזוק ותמיכה לזיכרון.
אם כך כדאי לצרוך ממנו הרבה, נכון?!
הוא מעשיר את גופנו במעטפת שומנית ומכין אותנו לחורף הקר…כמו כן…
מסתבר שבכל טוב יש גם רע, ובתחום זה, הכל נוגע למינון!!!
כל האגוזים ראויים וטובים למאכל, לא רק משום ה"אינדקס הגליקמי" הנמוך והשואף לאפס שבהם, הגדרתם כנדבך חשוב ברשימת המזונות הטבעיים החיוניים לבריאות, ראו את אגוז הקקאו – "מזון האלים" (שאינו גדל בארץ), מגוון רחב של תועלות לריפוי ותמיכה בגוף, אך יחד עם זאת חייבים חייבים לחשב כמותית, מה שאנו מכניסים לקרבנו, גם במובן של הפרי הנפלא הזה.
כמי שמארחת בחווה הירוקה קהל מבקרים מגוון, תמונת מצב בה כולם אוחזים בשני פקאנים, מפצחים וזוללים בהנאה וממשיכים לקלף וליהנות מהטעם של עוד ועוד פקאנים, אני מציעה להרגיע ו…לשתות חליטה טובה, חמה ומנקה (שומנים)…בחווה.
אני יודעת שאכילת אגוזים וגרעינים ממכרת, ויש לעשות סדר ולהגביל בכמויות, פן נרגיש זאת בגופנו, שהרי"אתה מה שאתה אוכל" !
האיכויות של כל האגוזים ושל אגוז הפקאן במיוחד מוטמעות בגוף, רק אם האגוז (רובם) טבעי, טרי וללא תבלון, קלייה והמלחה.
הכמויות הן: עד שלש פעמים ביום, בין 3-10 אגוזים, כמובן תלוי בסוג האגוז.
השילובים רבים וכיד הדמיון העולה ברוחכם.
אני ממליצה על תפריט ביניים, הנפלא לסוכרתיים, ומוצלח ביותר לבריאים שבינינו, החושבים על שעות הביניים הדורשות "ממריץ" אנרגיה.
ובכן: תפוח עץ גדול (או תפוח ואגס), בתוספת עשרה אגוזי פקאן ובאם מידות הגוף גדולות, יש להוסיף שלשה תמרים.
נכון שאפשר להסתפק בחטיף אנרגיה מחברה איכותית, המכיל אגוזים ולהוסיף תפוח עץ…..תמיד!
זו ארוחת ביניים המספקת אנרגיה למספר שעות.
ועוד המלצה קטנטנה וחשובה, קנו תמיד אגוזי פקאן עם קליפה, כך הם ישמשו אתכם בעיצוב השולחן/מדף, לא יתחמצנו כ"כ מהר ויאכלו בכמות מדודה ואיטית יותר, תוך שיתוך פעולה בעבודת הקילוף.
בואו לחווה, לפעילות, לאכול וליהנות… מבטיחה.
ימים משופעי גשם ושמש 🙂 🙂